“אל תדרכו על היבלת”, יבלות ויראליות בילדים
הן קטנות, עגולות, בולטות שטוחות או מחוספסות, המראה שלהם לא אסטטי במיוחד, לעיתים מציקות ואף כואבות, מופיעות במקומות לא צפויים, בגדלים ובצורות שונות והן מתרבות במהירות! אלו הן ה "יבלות": מי מאתנו לא נתקל בבעיה המציקה הזו ?
יבלות ויראליות הם תופעה המטרידה רבים, ובמיוחד אותנו כהורים מאחר והן שכיחות מאוד בקרב ילדים ובני נוער. הסיבה לכך היא שאצל ילדים מערכת החיסון עדיין לא התפתחה לחלוטין.
מדובר בתופעה מאוד שכיחה: 12%-7% אחוזים מכלל האוכלוסייה יסבלו ממנה.
כאשר בילדים הן יכולות להגיע עד לכדי 20%!
שיא ההופעה יהיה בין הגילאים 12-16!
היבלות הן זיהום ויראלי של תאי העור השטחיים, ויכולות להופיע באזורי גוף שונים: ידיים, רגלים, בטן, גב פנים, בצברים או בבודדים ובגדלים משתנים. לרוב מדובר בפגם אסתטי ומטרד שאין לו סימפטומים נוספים. בילדים הבעיה מחריפה שכן הם נוטים לגרד את היבלות ולפצוע את עצמם, כתוצאה מכך כל האזור מסביב הופך לאדום, מגורה ולעיתים אף מדמם.אז מה הן יבלות ויראליות?
אף אחד לא אוהב יבלות!
חוסר נוחות מופיעה גם כאשר היבלת מתפשטת באזורים נרחבים, והדבר עלול לגרום לכאב עקב גירוי עצבי במקום :למשל ביבלות בכף הרגל בשל הדריכה.
היבלת עשויה להופיע בכל מקום על פני הגוף. מקומות שכיחים יותר הם הידיים והרגליים ובמיוחד כפות הידיים והרגליים. כמו כן היא עשויה להעלם מעצמה לאחר מספר חודשים, או עלולה להישאר שנים, ואף לחזור לאחר ריפויה.
במחקרים אפידמיולוגיים שבוצעו בנושא זה נמצא כי 93% אחוז מהילדים בגיל 11 שסבלו מיבלות נגיפיות בעור, חוו החלמה מלאה עד הגיעם לגיל 16.
עם זאת, בקרב ילדים שסובלים ממערכת חיסונית חלשה או שנוטלים תרופות לדיכוי של מערכת החיסון היבלות יכולות להיות מרובות ביותר וקשות מאוד.
מצבים כגון לחץ נפשי, מחלה, ניתוח, תורמים גם הם להחלשת המערכת החיסונית ומסייעים להתפתחות יבלות.
וירוס עם פנים "מגוונות"
כיום מוכרים כ-100 טיפוסים של נגיפים שמחוללים צורות שונות של יבלות, והם כולם מאוגדים בשם HPV (, (Human Papilloma Virus ממשפחת נגיפי הפפילומה האנושיים.
נהוג לסווג את היבלות לפי המיקום שלהן בגוף:
- יבלת פשוטה: הסוג השכיח והנפוץ ביותר (כ70% מכלל היבלות). מופיעות בעיקר בידיים (סביב הציפורניים, האצבעות וגב כף היד) המרפקים והברכיים. אך יכולות באופן עקרוני להופיע בכל מקום בגוף. היבלת מורמת מעל פני שטח העור ומרקמה מחוספס, גודלה עד סנטימטר. לרוב צבעה יהיה אפור או צהוב וצורתה מזכירה כרובית. VULGARIS ) VERRUCA)
- יבלות מרובות ושטוחות שמופיעות בעיקר באזור הפנים, אך במקרים מסוימים יופיעו גם ברגליים ובידיים. Plana Warts) )
- יבלות קטנות ורבות מאוד המופיעות בצביר שעמידות לרוב סוגי הטיפולים. ( Mosaic Warts)
- יבלות המופיעות בעיקר בכפות הרגליים. בד"כ מסבות לחולים כאב ולרוב החולה יתלונן על חדירה של זכוכית או גוף זר כלשהו לרגל. (Plantar Warts)
רק באמצעות ביופסיה הנלקחת משטח פני הנגע ניתן לזהות בוודאות את סוג הווירוס.
כיצד מועברת המחלה?
קשה מאוד למנוע יבלות ויראליות, מכיוון שמדובר בזיהום שכיח ונפוץ מאוד.
תנאי לחות גבוהים, מהווים קרקע פורייה להתרבות הווירוסים:
ההדבקה יכולה להתרחש בבריכה, במקלחת ציבורית, במגרש המשחקים ,בגן, בבית הספר, בצבא או בכל מקום אחר.
המחלה מועברת במגע אך לא בהכרח במגע ישיר בין יבלת לבין עור בריא. הנגיף יכול לקנן גם בחפצים שבהם השתמש החולה כמו למשל במגבת או בבגדים ונעליים.
הדבקה עצמית
גם היא מאוד נפוצה : הדבר מתרחש כאשר הילד נוגע ביבלת או מגרד אותה ולאחר מכן נוגע באזור אחר בגוף שם תתפתח מאוחר יותר יבלת נוספת.
לדוגמא: אם לילד שלכם יש יבלות על הידיים והוא נוגע בפנים – היבלות עלולות לעבור לפניו.
ולכן חשוב מאוד לקבל טיפול בשלב מוקדם!
הזמן העובר בין ההידבקות בווירוס ועד להופעתו כיבלת יכול לקחת בין 4 שבועות לשמונה חודשים.
לרוב לאחר זמן יחסית ארוך ( כמה חודשים )הן ייעלמו לבד ללא כל התערבות.
עובדות שכדאי לדעת:
- מבוגרים יכולים לפתח חיסון עצמי מפני גורמי היבלות, ובכך להימנע מהדבקה נוספת.
- ככל שהעור פגוע יותר כך הסיכוי להידבק גבוה יותר, למשל כאשר יש עור פצוע, סדוק יבש וכו' שם קל לנגיף לחדור, והסיכון להדבקה עולה.
- יבלת מדממת הינה מאוד מדבקת, ולכן כדאי לא ל"גרד" אותה.
"תרופות סבתא":
אנשים רבים מאמינים שניתן לטפל ביבלות נגיפיות בתרופות 'סבתא' שונות, כמו: שימוש במחטים, מספריים, שום, שמן קיק, חלב תאנים ועוד… מאחר שיבלות נגיפיות חולפות מעצמן, בעיקר בילדים, קשה להעריך את יעילותם של טיפולים אילו. ולעיתים הם עלולים לגרום נזק בלתי הפיך.
ולכן כאשר יש חשש או חשד להמצאות יבלת מומלץ לגשת לרופא המטפל, מאחר ויש חשיבות רבה לכך שהאבחון המדויק יעשה אצל רופא עור או רופא ילדים.
קיים מגוון של טיפולים רפואיים המקובלים לטיפול ביבלות נגיפיות בילדים:
מטרת הטיפול היא לחסל את הנגיפים הגורמים ליבלת, או לפחות את רובם.
טיפולים המבוצעים במרפאה על ידי רופא עור:
- צריבה קרה באמצעות חנקן נוזלי : ריסוס של חנקן נוזלי ישירות על פני היבלת. ההתזה מכאיבה, מלווה בתחושת צריבה, ולעתים בהופעת שלפוחיות. בדרך כלל יש צורך ביותר מטיפול אחד.
- טיפול בלייזר: אמצעי טיפול חדש ביבלות נגיפיות. לעתים היבלות הנגיפיות קשות לריפוי, ויש צורך בטיפולים חוזרים ואפילו אז ההצלחה אינה מובטחת.
- מחט חשמלית – זהו בעצם טיפול בחום, המביא להרס של היבלת בטיפול חד־פעמי. הטיפול גורם לכאב ויכול להיות מלווה בתגובה דלקתית מקומית.
- הוצאה כירורגית ע"י ניתוח: ברוב המכריע של המקרים אין צורך בניתוח להסרת יבלות ויראליות, מכיוון שמדובר במחלה זיהומית שאפשר לטפל בה באמצעים מקומיים.
חסרונות טיפולים אלה בילדים:
- ניתוח או הקפאה יכולים להיות כואבים מאוד ולהותיר צלקות.
- הגעה לרופא מספר פעמים, לעיתים עם זמני המתנה ארוכים.
- כאב, פיגמנטציה, וגירויים בעור לאורך זמן.
- טראומה, חרדה ופחד.
טיפול מקומי הנעשה בבית ע"י המטופל או הוריו:
- בהמלצת הרופא ו/או הרוקח ניתן לטפל ביבלות ויראליות בבית ע"י תמיסות ומשחות המיועדות לכך, קיימים בשוק מספר תכשירים:
חומצה סליצילית:
נוזל הממיס את שכבת הקרן :שמורחים על פני היבלות שלוש פעמים ביום. חשוב להקפיד לקלף את השכבה הקודמת של הנוזל לפני כל מריחה. הטיפול נמשך בין חודש לשלושה ומבוצע על ידי המטופל עצמו או על ידי הוריו מדי יום, ההיענות לטיפול זה נמוכה כי הוא ממושך ומורכב צורב ולא נעים במיוחד עבור הילד.
בליבלת: תמיסה לטיפול ביבלות:
Monochloroacetic Acid (50%))
יתרונות הטיפול :
- יעיל, קל, ובטוח. (רק פעם בשבוע )
- טיפול קצר יחסית ( עד כ5 שבועות בלבד)
- נוח לשימוש בזכות בקבוקון וספטולה ייחודיים
- סגירה בטיחותית בפני ילדים – בטוח לאחסון
- אין כאב
- אין פחד
- הסרת היבלת במלואה, שכבה אחר שכבה
במקרים של יבלות "עקשניות "במיוחד הטיפול המיטבי הוא טיפול משולב של הקפאה באמצעות חנקן נוזלי במרפאה ע"י הרופא.
ולאחריה מריחה בבית של בליבלת רק פעם בשבוע למשך עד חמישה שבועות.
השימוש בתכשיר זה מתחת לגיל 6 יעשה ע"י רופא בלבד!
יש לקרוא בעיון את העלון לצרכן לפני השימוש
בליבלת מעלים את היבלת רק פעם בשבוע עד חמישה שבועות בלבד!
