על הקשר בין סוכרת לעצירות
סוכרת היא בין המחלות הנפוצות בעולם, כאשר מספר חולי הסוכרת נמצא בעליה מהירה ומתמדת. סוכרת שאינה מטופלת עלולה לגרום לנזק בכלי דם, עצבים, ואיברי גוף נוספים. עצירות היא סיבוך נפוץ בקרב חולי הסוכרת (הן סוכרת מסוג 1 והן סוכרת מסוג 2). מדוע? פגיעה במערכת העצבים הקרויה "נוירופתיה סוכרתית" היא סיבוך שכיח של מחלת הסוכרת.
מחקרים מראים כי כ 60% מחולי הסוכרת יפתחו פגיעה עצבית כלשהי כשהסיכון עולה עם הגיל ועם משך המחלה. רמת גלוקוז גבוהה בדם מביאה לפגיעה בהולכה העצבית ובאה לידי ביטוי בחוסר יכולת להעביר תחושות מהגוף למוח ובחזרה.
פגיעה עצבית אצל סוכרתיים עלולה להתרחש בכל איבר בגוף: במערכת העיכול, במערכת הלב וכלי הדם, בבלוטות הזיעה ואיברי המין, אך לרוב היא משפיעה על הגפיים.
איך פגיעה עצבית בגפיים באה לידי ביטוי?
סובלים מנוירופתיה סוכרתית מדווחים על תחושות עקצוץ, שריפה, הירדמות, כאב, חולשה, עיכוב ברפלקסים ואף אובדן תנועתיות בגפיים. אם הפגיעה העצבית היא במערכת העיכול (נוירופתיה אוטונומית) הדבר יבוא לידי ביטוי בתחושות בחילה, הקאה, שלשול או עצירות.
אנטרופתיה של המעי (intestinal enteropathy) מהווה סיבוך מוכר של מחלת הסוכרת (השכיחות נעה בין 4-22%) ויכולה להתבטא בשלשול, עצירות ואיבוד צואה בלתי נשלט.
כרבע מחולי הסוכרת סובלים מעצירות שנגרמת עקב פגיעה בעצבוב שרירי המעי. הסיבה לעצירות קשורה בעצבוב לקוי של המעי הגס ולדיכוי הרפלקס שתפקידו לרוקן את הצואה מהמעי הגס (Gastrocolic reflex).
עצבים באזורי המעיים שולטים בפסולת המזון המוצק הנותרת במעיים. אם עצבים אלה ניזוקו על ידי רמות סוכר גבוהות בדם, מוצרי מזון ופסולת יעברו דרך המעיים באופן איטי מדי, וייגרמו לעצירות. תסמיני העצירות כוללים יציאות צואתיות רק לעיתים רחוקות, או יציאות אשר כרוכות בסבל ומאמץ פיסי רב.
סיבה נוספת לעצירות היא שחולי סוכרת הסובלים מנוירופתיה סוכרתית נוטלים לעיתים תרופות להקלת תסמיני סוכרת העשויות להאט את תנועות המעיים ולגרום לעצירות. בתרופות ממשפחת ה SNRI עצירות הינה תופעת לוואי המופיעה לעיתים קרובות.
בסקר שנערך בשנת 2004 נמצא ש 41% מהמטופלים שנטלו תרופות אופיואידיות לשיכוך כאב, סבלו מעצירות ברמות חומרה שונות. יש להתייעץ עם הרופא לגבי תופעות הלוואי של כל התרופות.
עצירות זמנית אינה תופעה אשר קל לחיות עימה, אולם אין בה גורם המאיים על החיים, גם לא עבור חולי סוכרת. תופעה זו מחייבת תשומת לב, כאשר היא גורמת לנפיחות בטנית, כאבי בטן ואי נוחות הולכת וגדלה. על המטופל להיות עירני לכך, ולהתייעץ עם הרופא המטפל על כל שינוי בהרגלי המעיים אשר הוא חש.
איך לשחרר עצירות?
- חשוב לדווח לרופא המטפל או לאחות מיד כשמופיעות תופעות הלוואי.
- שליטה על רמות הסוכר בדם – במקרים רבים, השליטה היא הפתרון הטוב ביותר לוויסות מערכת העיכול והתמודדות עם תסמיני העצירות בסוכרת. שליטה ברמות הסוכר בדם מונעת נזק עצבי העלול להוביל לעצירות, ללא קשר לתזונה או רמת הפעילות.
- הגברת צריכה של סיבים תזונתיים. הסיבים התזונתיים מגבירים את תחושת השובע, מסדירים את תפקודה של מערכת העיכול ואף מסייעים לאזן את רמות הסוכר והכולסטרול בדם. מקורות טובים לסיבים תזונתיים הם ירקות ופירות (עם הקליפה, בה נמצאים רוב הסיבים התזונתיים), קטניות, דגנים מלאים, גרעינים וזרעים. מומלץ לאכול ארוחות מסודרות במהלך היום.
- שתיה מרובה של מים. מים מרככים את הצואה והקפדה על שתיה תביא למאזן נוזלים טוב יותר. הקפידו על שתיית מים גם כאשר אינכם חשים צמא על מנת לחוש הקלה בעצירות.
- פעילות גופנית, תרגילי בטן, טכניקות הרפיה, יכולים לסייע ולשפר את פעילות המעיים. בצעו פעילות גופנית כמו הליכה או כל פעילות אחרת באופן סדיר במהלך השבוע. ידוע כי פעילות גופנית ממריצה את תנועתיות המעי, מקלה על ההתרוקנות ומביאה לשחרור עצירות.
- נסו להתרוקן בשעה קבועה במהלך היממה ובכך להרגיל את המעי לפעילות סדירה.
- ניתן להיוועץ ברופא לגבי תרופות או תכשירים לטיפול בעצירות.
