הצילו, עצירות!
כמות היציאות שלכם ירדה? היציאה דורשת מכם מאמץ גדול ומכאיבה?
ייתכן ואתם סובלים מעצירות. הפרעה שכיחה ממנה סובלים כ- 20% מהאוכלוסייה.
מניעת התופעה והטיפול בה קל יחסית ויכול למנוע סבל מיותר וכאב.
תדירות התרוקנות המעיים שונה מאוד מאדם לאדם ולכן עצירות מוגדרת כשינוי לרעה בתדירות היציאות.
עצירות היא תסמין במערכת העיכול שבו ישנו קושי לסלק את הצואה שהצטברה במעיים.
איך זה בא לידי ביטוי?
- הצואה קשה יותר או יבשה יותר
- כמות הצואה קטנה יותר
- היציאה דורשת יותר מאמץ
- התדירות היא של פחות משלוש יציאות בשבוע
- ישנה הרגשה של התרוקנות לא מספקת לאחר היציאה
ניתן להבחין בין שני סוגי עצירויות:
כרונית - מתמשכת הפוגעת באיכות החיים, גורמת לכאבים ואי נוחות ועלולה לגרום לסיבוכים ולכן יש צורך בבירור רפואי וטיפול.
אקוטית - חדשה שמופיעה פתאום.
מעצירות כרונית אפשר לפספס ולא לשים לב אליה ואילו ממצב אקוטי קשה להתעלם.
אבחנה נוספת בין סוגי עצירויות היא הגורם: תפקודית - הנגרמת כתוצאה ממבנה או בעיה במעי הגס ומשנית - הנגרמת כתוצאה מאורח חיים מסוים או מחלה.
מה הם גורמי הסיכון העיקריים לטחורים?
כאמור, תופעת העצירות מאוד שכיחה. בערך אדם אחד מתוך חמישה סובל מהתופעה. נשים סובלות יותר מגברים ומבוגרים יותר מצעירים.
מרבית האנשים יחוו קושי במתן יציאות באופן מזדמן וחולף אך מסקר שנעשה ניתן לראות כי 13% מהאוכלוסייה, סובלים מעצירות כרונית.
גורמי סיכון משמעותיים נוספים הם מצב של חוסר תזוזה (נובע מריתוק למיטה), מחסור באספקת נוזלים לגוף, תזונה דלה בסיבים תזונתיים, נטילת תרופות מסוימות והריון.
מהם תסמיני העצירות?
אז מה מרגישים כשיש עצירות?
- נפיחות בבטן
- חוסר נוחות
- גזים
- כאבי בטן
- תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר מתן צואה
- דימום בזמן היציאה
עצירות שאינה מטופלת עלולה לגרום לדלקות במעי, טחורים ופיסורה (סדק מכאיב מאוד בפי הטבעת המפריע להתפנות).
ממה נגרמת עצירות
הסיבות לעצירות תפקודית ומשנית יכולות להיות רבות ומגוונות:
- הרגלי אכילה לא נכונים: תזונה דלה בסיבים ועשירה בשומן מן החי (בשר, מוצרי חלב, ביצים) סוכר לבן (קינוחים וממתקים) ושתיה לא מספקת של נוזלים.
- היעדר פעילות גופנית או חוסר תנועה (בעיקר אצל קשישים או כאלה המרותקים למיטה).
- מבעיה פיזיולוגית (עצירות תפקודית) כמו למשל החלשות שרירי רצפת האגן, צניחת רחם, צניחת שלפוחית שתן או צניחת טחורים, חוסר באספקת דם למעיים, היצרות או חסימת המעי הגס ופיסורה.
- מחלות שונות, כמו מחלת הסוכרת שיכולה לגרום לנוירופתיה סוכרתית ולכן לפגיעה בעצבים ההיקפיים. גם מחלות נוירולוגיות שפוגעות במערכת העצבים במעי (כמו פרקינסון וטרשת נפוצה), יתר לחץ דם, תת פעילות של בלוטת התריס ודלקות מעיים עלולות לגרום לתופעה.
- לקיחת תרופות מסוימות העלולות לגרום לעצירות: משככי כאבים מסוימים, תרופות סותרות חומצה, תרופות נגד יתר לחץ דם ונגד בחילה, תרופות פסיכיאטריות או כימותרפיות.
- הריון - הרחם הגדל הופך לכבד יותר ולוחץ על המעיים והשינויים ההורמונליים הגדולים שעובר הגוף בזמן הריון, עלולים לגרום לעצירות.
- הפרעות הורמונליות.
- גיל מבוגר.
- רזון או השמנה קיצוניים (ובכלל, שינויים בהרגלי האכילה).
- מצב של דיכאון או חרדה.
- הרגלי יציאה שגויים - התאפקות והתעלמות מן הדחף הטבעי לרוקן את המעיים.
- נסיעות. לעתים קרובות מתפתחת עצירות במקרה של נסיעה למקום רחוק. ייתכן שהגורם במקרה זה הוא השינוי בסגנון החיים, פרטיות לא מלאה בעת הליכה לשירותים, השינוי בשעון הביולוגי, בהרגלי האכילה, בטיבם של מי השתייה.
מה עושים כשיש עצירות? איך לשחרר אותה?
דבר ראשון, אימוץ אורח חיים בריא:
שינוי בהרגלי האכילה כלומר, הקפידו על שתיה מספקת. הגדלת כמויות המים שאתם שותים יכולה להקל משמעותית על תחושת הקושי במתן יציאה מכיוון שהמים מרככים את הצואה.
מה אוכלים כשיש עצירות? צרכו מזונות עשירים בסיבים תזונתיים: ירקות ופירות (עדיף עם הקליפה), שזיפים מיובשים, דגנים מלאים וקטניות. הסיבים התזונתיים מרככים את הצואה ומגדילים את נפחה.
הקפידו על פעילות גופנית המאיצה את חילוף החומרים.
אל תדחו את פעולות המעיים כאשר אתם מרגישים צורך בכך.
אם צריך עזרה נוספת, השתמשו בתכשירים היכולים להביא לשחרור עצירות מידי ובצורה מבוקרת (כדוגמת נרות גליצרין). מומלץ להיוועץ ברוקח.
