יש לי אבנים בכליות – האם אצטרך ניתוח?
הטיפול באבנים בכליות משתנה בהתאם לגודל האבן, מיקומה בגוף, הגורמים לה ועוצמת התסמינים להם גורמת. כתוצאה מכך ישנם מטופלים שיתבקשו לשתות כמות גדולה של מים לאורך היום, אחרים ייטלו תרופות, וישנם מטופלים שיצטרכו לעבור הליך כירורגי פולשני.
רגע לפני ניתוח, איך אפשר להימנע?
התערבות כירורגית זו תמיד האופציה האחרונה, ואנשים רבים חוששים ממנה, ולא בכדי. אם תרצו להימנע מניתוח בעתיד, עליכם לנקוט באמצעי מניעה, החל בשינוי אורח חייכם ועד נטילת תרופות שיקטינו את הסיכון להיווצרות חוזרת של אבני כליה.
תכנית טיפולית מניעתית מתחילה בהבנת המרכיבים של אבני הכליה שהגוף שלכם נוטה לייצר, שכן הטיפול באבנים משתנה בהתאם לסוג האבן והגורמים להיווצרותה. כמו כן מומלץ להקפיד לשתות כמות מספקת של מים לאורך היום, ולהקפיד על תזונה נכונה בהתאם לתפריט ייעודי.
באילו מקרים יעלה הצורך בניתוח?
אבנים בכליות נגרמות ממשקעים של מינרלים כמו למשל סידן, או מפסולת כמו למשל חומצת שתן. יש אבנים קטנות שיחלפו מעצמן ויפלטו מהגוף דרך דרכי השתן, לעיתים כמעט מבלי שירגישו בקיומן, או כאלו שניתן למנוע את גדילתן באמצעות נטילת קיי-ציטק על בסיס קבוע. לעומתן, ישנן אבנים שלא יוכלו להיפלט מעצמן, יתקעו בדרכי השתן, יגרמו לתסמינים ותופעות לוואי ולכן יעלה הצורך להסיר אותן באמצעות ניתוח.
במידה והמצב אקוטי ודורש התערבות מידית ונטילת פוסטיום ציטראט על בסיס יומיומי לא הצליחה למנוע מסיבות שונות כמו למשל אבן גדולה או סוג אבן שקשה למוסס, הרופא ימליץ על ניתוח. ניתוח יהיה אפשרות גם כאשר אתם סובלים מכאבים חזקים שלא מרפים, כאשר האבן גדולה מכדי לעבור בעצמה, כשהיא גורמת לדלקות שתן חוזרות ונשנות או כאשר היא חוסמת את זרימת השתן החוצה מהכליה.
ניתוח להסרת אבנים בכליות הוא הליך שגרתי ושכיח, אשר מטרתו היא להסיר את כל האבנים בו זמנית. כיום גם הטכנולוגיה מאוד מתקדמת לעומת העבר, כך שכמעט ולא מבצעים ניתוחים פתוחים, אלא רק במקרים חריגים.
במידה והרופא המליץ על ניתוח, אלו האפשרויות שעומדות על הפרק:
- גלי הלם (ליתוטריפסיה תוך-וסקולרית) – שיטת טיפול זו נחשבת לנפוצה למדי. במהלך ההליך, נעשה שימוש בקרני רנטגן וגלי קול חזקים לאיתור וריסוק האבנים. הליך זה מתאים בעיקר לטיפול באבנים שגודלן אינו עולה על 2 ס"מ, ומתאים גם לטיפול באבנים רכות ובאבנים שנמצאות בשופכן. טיפול בגלי קול אינו נחשב לפולשני והוא מוביל לריסוק האבנים עד לכדי חתיכות קטנות יותר שיוכלו להישטף החוצה מהגוף עם השתן באופן טבעי. לרוב הליך זה מבוצע תחת אלחוש או הרדמה.
- אורטרוסקופיה – זהו אחד ההליכים הנפוצים ביותר עבור טיפול באבנים בכליות. במהלכו, הרופא המנתח מחדיר צנתר אורטרוסקופ דרך צינור השופכה או שלפוחית השתן. הצנתר הוא צינור צר, ארוך, גמיש וקשיח שכולל גם אביזרים אופטיים ויכול לאתר את האבנים. לאחר שהאבנים אותרו, מוחדרת קרן לייזר דרך תעלה בצנתר שמרסקת את האבנים. ריסוק האבנים יוצר חתיכות קטנות יותר שאותן מחלצים או שוטפים אל כיס השתן. הליך זה מבוצע תחת הרדמה מקומית או מלאה.
- ניתוח מלעורי (PCNL) – הליך זה להסרת אבנים בכליות לרוב יתאים כאשר גודלן של האבנים עולה על 2 ס"מ או במקרים בהם מיקומן של האבנים פחות נגיש, כך שלא ניתן להגיע אליהן על ידי אמצעים אחרים. בהליך זה מבצעים חתך קטן בגב או במותן, דרכו המנתח מקבל גישה אל הכליה ומסיר או מפרק את האבנים. ניתוח מלעורי דורש אשפוז קצר וכן תקופת החלמה שנעה בין שבועיים לחודש ימים.
- ניתוח בסיוע רובוטי, ניתוח לפרוסקופי או ניתוח פתוח – אלו הם הניתוחים הפולשניים ביותר להסרת אבנים בכליות, אך כיום הם פחות שכיחים ומבצעים אותם רק במקרים נדירים, כמו למשל כאשר מסת האבן בכליות גדולה, או במידה ובוצעו ניתוחים מלעוריים רבים אך ללא הצלחה. במהלך הניתוח הרופא חודר לכליה על ידי חתך או מצלמה כדי לשלוף את כל האבנים ולבסוף מבצע תפרים. הניתוח מתבצע תחת הרדמה ודורש אשפוז ותקופת החלמה.
לאחר הניתוח, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי מניעה בעתיד
מנותחים רבים סבורים כי הם פתרו את הבעיה אחת ולתמיד ושהניתוח הוא הפתרון הסופי לאבנים בכליות. עם זאת לא כך הדבר בפועל, על פי הסטטיסטיקה אצל 50% מהם האבן תחזור. למעשה, התופעה של מנותחים שחוזרים לשולחן הניתוחים אחת לכמה שנים בהחלט נפוצה.
לכן אין זה הזמן להיות אדישים, עליכם למנוע את האבן הבאה. לאחר הניתוח יש להקפיד על הנחיות התזונה והשתייה.
*המידע המובא הינו כללי בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי. מתווה הטיפול יקבע בהתאם להמלצת הרופא המטפל בלבד.