מהי כף רגל סוכרתית

כף רגל סוכרתית היא אחד הסיבוכים השכיחים של מחלת הסוכרת. מדובר על זיהום, כיב או הרס רקמות עמוקות בגפה התחתונה של חולי הסוכרת.

סוכרת שאינה מאוזנת עלולה להביא למצב של כף רגל סוכרתית ובמצבים של זיהומים המביאים לנמק, עלולה להגיע לקטיעות ברמות שונות של הגפיים.

לפחות חצי מכלל הקטיעות של גפיים תחתונות הן כתוצאה מכף רגל סוכרתית.

הבשורות הטובות הן שיש מה לעשות וניתן למנוע את מרבית הכיבים והקטיעות.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

מה הסיבה לכף רגל סוכרתית

לכף רגל סוכרתית יש שני גורמים עיקריים: פגיעה עצבית ופגיעה בכלי דם.

פגיעה עצבית:

נוירופתיה סוכרתית, סיבוך שכיח של מחלת הסוכרת, היא קבוצה של הפרעות במערכת העצבים.

פגיעה עצבית אצל סוכרתיים עלולה לגרום עם הזמן לסיבוכים שונים במערכות הגוף אך לרוב היא משפיעה על הגפיים.

הסובלים מנוירופתיה סוכרתית מתארים תחושת עקצוץ, שריפה, הירדמות, נימול בידיים וברגליים ואף אובדן תחושה ותנועתיות בגפיים.

כף רגל סוכרתית

ישנם סוגים שונים של נוירופתיות התורמות להיווצרות כף רגל סוכרתית:

נוירופתיה סנסורית – באה לידי ביטוי בפגיעה בעצבי תחושה כגון לחץ, טמפרטורה וכאב. העדר התחושה פוגע בהגנה של הרגל מפני טראומה. הסובלים מנוירופתיה זו, לא תמיד מרגישים ומודעים לפגיעות קלות כמו נעל לוחצת, טמפרטורה גבוהה (כמו למשל הליכה על חול חם) או טראומה קלה (מכה או אבן שנכנסה לנעל ולא שמים לב אליה).

פגיעה כזו שאינה מופסקת או מטופלת בזמן, עלולה להביא לנזק משמעותי.

נוירופתיה מוטורית – משפיעה על שרירי כף הרגל. במצב רגיל, יש לנו תחושה עמוקה של הגוף שלנו. אנו מרגישים בכל רגע נתון את הגוף שלנו ביחס לאברי גוף אחרים ולמרחב. אצל הסובלים מנוירופתיה מוטורית, ישנה פגיעה בתחושה זו, והדבר מוביל לחוסר איזון בשמירת מצב העצמות ועיוותים בכף הרגל המביאים לפיזור לחצים בלתי תקין. בליטת עצמות בכף הרגל גורמת להיווצרות יבלות או כיבים בנקודות הלחץ החדשות שנוצרו. ללא טיפול נאות, יביאו להתפתחות פצעים וזיהומים.

נוירופתיה אוטונומית – גורמת לירידה בהזעה בכפות הרגלים וע"י כך להיווצרות עור יבש וסדקים. בסדקים אלו נוצרים פצעים אשר ללא הגנת העור, מזדהמים בקלות.

הטיפול בנוירופתיה הסוכרתית הינו חשוב מאוד וכולל:

איזון הסוכרת (ע"י מעקב אחר רמות הסוכר, טיפול תרופתי, הקפדה על פעילות גופנית ותזונה נכונה), איזון גורמי סיכון אחרים (לחץ דם גבוה למשל) וצמצום הנזק העצבי והכאב – בעזרת תרופות מקבוצות שונות ושימוש בתוספי תזונה.

תוסף תזונה כזה הוא חומצה אלפא ליפואית.

חומצה אלפא ליפואית הינה נוגד חמצון טבעי ורב עוצמה החיוני לקיום תהליכים רבים בגופנו.

חומצה אלפא ליפואית ידועה ביכולתה לנטרל רדיקלים חופשיים ונחקרה בשנים האחרונות בצורה נרחבת לשימושים שונים שנוירופתיה סוכרתית ביניהם.

חומצה אלפא ליפואית הוכחה במחקרים כיעילה בהקלה על  הסימפטומים האופייניים לנוירופתיה סוכרתית.

במחקר ה- Sydney 2 יותר ממחצית המטופלים ( 62% ) הראו שיפור משמעותי במדד התסמינים הקליניים לאחר טיפול בחומצה אלפא ליפואית 600 מ”ג ליום ולא דווחו תופעות לוואי או נשירת חולים.

כאשר בוחרים חומצה אלפא ליפואית חשוב לוודא שמדובר במינון של 600 מ”ג חומצה אלפא ליפואית בקפליה – המינון היומי המומלץ.

פגיעה בכלי דם:

סוכרת לא מאוזנת מעלה את הסיכון לפגיעה בכלי דם גדולים וקטנים בגופנו.

מחלת כלי דם פריפרית יכולה להיות קלה ותהיה לה השפעה קטנה על יכולת ריפוי הפצע או יכול להיות שמדובר באיסכמיה (הגבלה של מעבר נוזל הדם בכלי הדם לרקמה) קשה אשר ללא טיפול תוביל לקטיעה של הגפה.

פגיעה בכלי הדם ההיקפיים מביאה להפחתה בזרימת הדם הנחוץ לריפוי הפצעים ובמצבים קיצוניים – עלולה לגרום לנמק.

מצב זה הוא בעייתי בפני עצמו ועל אחת כמה וכמה כשהוא מתווסף לנוירופתיה.

שילוב של הגורמים הללו עם גורמים נוספים כמו סוכרת לא מאוזנת (היפרגליקמיה מאטה תהליכי ריפוי פצע ומגבירה סיכון לזיהומים), ראיה לקויה, עישון, השמנת יתר, הרגלי היגיינה לא נאותים, פטרת לא מטופלת, ציפורן חודרנית וכו' תורמים להתפתחות זיהומים ומקשים על הטיפול בהם.

זיהום נוטה לסבך את מרבית הכיבים הסוכרתיים – החיידקים חודרים לרקמות דרך הכיב ומתפשטים בהדרגה. ברוב המקרים הזיהום הוא הגורם הישיר אשר קדם לקטיעה.

מה אפשר לעשות על מנת לשמור על הרגליים ולמנוע רגל סוכרתית:

1. ערכו בדיקה עצמית יומית של הרגליים:

בדיקה יומית של הרגליים יכולה לעזור בזיהוי מוקדם של פצעים, חתכים או סדקים בעור.

שימו לב ל:

  • עור יבש או קשקשים
  • עור סדוק
  • יבלות או עור קשה
  • שינוי בצבע העור
  • נפיחות או בצקות
  • ציפורן חשודה (מבחינת צורה, צבע ומרקם)
  • פטרת בציפורניים או בעור
  • בליטות או עווית באצבעות כף הרגל

חשוב להיוועץ עם איש מקצוע לגבי כל שינוי בכף הרגל!

2. שמרו על היגיינה טובה

  • רחצו את הרגליים מדי יום במים פושרים וזורמים. חשוב לשים לב שטמפרטורת המים תהיה מתחת ל -37 מעלות (את זה ניתן לבדוק בעזרת מד חום או מרפק).
  • הקפידו על ייבוש טוב של הרגליים בעזרת מגבת רכה (בעיקר בין האצבעות).
  • מרחו קרם רגליים כל יום על מנת למנוע עור יבש וסדוק.
  • יש לגזור ציפורניים בקו ישר ולא עד הסוף. עדיף להשתמש במספריים לציפורניים ולא בקוצץ.
  • על מנת למנוע פציעות: אין להשתמש במכשירים חדים לניקוי מתחת לציפורניים ואין לחתוך או לקלף עור קשה או יבלת.
  • במקרה הצורך יש לפנות למומחים לטיפול בכף רגל סוכרתית כגון: פדיקוריסטית רפואית, פודיאטר, רופא עור.
  • אין למרוח או לשים חומרים אנטיספטיים, כימיים, משחות ופלסטרים להורדת יבלות ללא הוראת רופא או אחות.

3. נעליים וגרביים:

  • אין ללכת יחפים בשום אופן (גם לא בבית או בחוף הים) ואין לנעול נעליים ללא גרביים.
  • יש להגן על כפות הרגליים מחום ומקור על ידי הנעלה נכונה.
  • יש לגרוב גרביים מתאימים: יבשים ונקיים, עשויים מכותנה עם עדיפות לגרביים ללא תפרים וללא גומי לוחץ בחלק העליון.
  • יש לבחור נעליים נוחות, מחומר בולם זעזועים ומדרס לפי פיזור לחצים בכף הרגל בהתאם להמלצת רופא.
  • יש לבדוק את הנעליים לפני שנועלים אותן על מנת לוודא שאין גופים זרים, כפלים או כל דבר שהוא שעלול להפריע בתוכן.
  • עדיף לקנות נעליים בסוף היום, על מנת לאפשר התאמה כמה שיותר טובה למידה הנכונה.
  • במידה ויש עיוותים בכף רגל, עצמות בולטות ועוד, יש להיוועץ עם רופא מומחה ולערוך התאמה לנעל במיוחד.

4. מניעת כוויות:

יש להימנע מהנחת רגליים על מקור חום כלשהו (שמיכה חשמלית, בקבוק חם וכו') ללא וסת חום.

5. ביקורת רפואית:

יש לערוך בדיקת כף רגל באופן שגרתי במרפאה ראשונית אצל אחות ורופא.

*המידע אינו מחליף טיפול ומעקב רפואי. כל חולה במחלת הסוכרת חייב להיות במעקב רפואי.

Reference:

* https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17065669

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

הנכם מוזמנים לשיחה ששווה לכם בריאות
לייעוץ ומידע התקשרו 1-800-800-678

הנכם מוזמנים לשיחה
ששווה לכם בריאות
לייעוץ ומידע התקשרו
1-800-800-678

חייג עכשיו 1-800-800-678