ניוון מרכז הראייה ברשתית התלוי בגיל – נמ"ג (AMD)
ככל שאנו מזדקנים גופנו מתבגר אתנו ואינו מתפקד באותה יעילות כמו פעם: בעיות בריאותיות רבות מאפיינות את הגיל המבוגר :מחלות לב, לחץ דם גבוה, הפרעות מטבוליות, ירידה בשמיעה, הפרעות בראייה ועוד
מניעה אבחון וטיפול
עם העלייה בגיל עלולה להתפתח גם פגיעה בראייה הנקראת ניוון מוקולרי של הרשתית הקשור בגיל או בלועזית Age Related Macular Degeneration – AMD
היכולה לגרום לעיוורון.
זוהי למעשה, אחת הסיבות המובילות לעיוורון בעולם המערבי בקרב בני 55 ומעלה ושכיחותה עולה עם הגיל:
1.2% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 55 לוקים בה.
25% מהאוכלוסייה הכללית מעל גיל 65 לוקים בה. וכ-33% מהאוכלוסייה הכלית מעל גיל 75 לוקים במחלה. המספרים גדלים כל שנה וכרגע בישראל סובלים מהמחלה יותר מ־150 אלף איש, ומדי שנה מאובחנים בערך 2,500 חולים חדשים (500 מהם בעלי תעודת עיוור/לקוי ראייה).
ניתן וחשוב מאוד לאתר מוקדם את המחלה, בשלביה הראשונים, כיוון שניתן לטפל בה ולעצור את התהליך ולמנוע נזק בלתי הפיך.
מבנה העין ותפקודה:
כדי להבין את מהות המחלה, נתאר בקצרה את מבנה העין :
עינו של האדם היא כדורית בקוטר של כ- 25 מ"מ. גלגל העין נמצא בחזית ארובת העין ומכוסה ע"י העפעפיים.
בחלקו הקדמי של גלגל העין מצויה הקרנית. זוהי רקמה שקופה המאפשרת את חדירת קרני האור לעין. בסמוך לקרנית נמצאת רקמה הנקראת לובן (סקלרה). היא שונה מהקרנית בכך שהיא אטומה לגמרי ואיננה מאפשרת חדירת אור דרכה. מאחורי הקרנית נמצא חלל הנקרא הלשכה הקדמית ובתוכו נוזל שקוף.
מאחורי חלל זה נמצאת הקשתית, המקנה לעין את הצבע האופייני לכל אחד.
במרכז הקשתית מצוי חור הנקרא אישון ודרכו חודר האור אל העין בצורה מבוקרת.
מאחורי הקשתית, בלשכה האחורית נמצאת העדשה. ומאחוריה נמצא חלל גדול יותר הנקרא חלל הזגוגית ומאחוריו נמצאת הרשתית, שהיא חלק מדופן גלגל העין. הרשתית היא שכבה דקה ורגישה הקולטת את קרני האור שחדרו לעין ומתרגמת אותן למידע עצבי ( נוירולוגי) המועבר אל המוח. המידע מהרשתית אל המוח מתרכז כולו ומועבר אל עצב הראייה, אשר אחראי על העברת המידע באמצעות סיבים אל מרכזי המוח השונים. במרכז הרשתית ומול האישון נמצא מרכז בראייה הנקרא מקולה. המקולה אחראית לכך שאנו רואים את התמונה המרכזית שלפנינו בחדות ובבהירות ובצבעים הנכונים.
מהי נמ"ג?
נמ"ג היא מחלה ניוונית כרונית של מרכז הראייה ברשתית (מקולה) ,
זהו האזור במרכז הרשתית האחראי לראייה המרכזית ולכן מאפשר לנו לבצע פעילויות כגון קריאה, נהיגה וזיהוי פנים. בדרך כלל אין לניוון הרשתית עוד סימפטומים פרט לירידה בראייה, אך לעתים ניוון רשתית מחולל שינוי דרמטי באיכות הראייה ופוגע קשות בתפקוד הכללי של החולה.
לעתים החולה רואה תמונה מוקטנת, או תמונה בגודל שונה בכל עין.
המחלה משפיעה על ראייתו של החולה במספר אופנים:
- ירידה בחדות הראיה המתבטאת בטשטוש וערפול
- כתם עיוור בשדה הראיה
- ראייה מעוותת של קווים, אובייקטים, טקסטים
- ירידה ברגישות לניגודיות (קונטרס) ולכן צבעים נראים דהויים ויש הסתגלות איטית מאד למעבר מחושך לאור ולהפך
חולים רבים מעל גיל 60 מתעלמים מסימפטומים אלה, היות שהם סבורים שזהו תהליך הזדקנות רגיל של העין. בדיקה ע"י רופא עיניים או אופטומטריסט מוסמך שמבחין בשינוי בראייה, יכולה לתרום רבות לגילוי מוקדם של המחלה.
שלבי המחלה:
ישנן שתי צורות של ניוון המקולה בנמ"ג: הצורה "היבשה" והצורה "הרטובה".
הצורה הרטובה היא החמורה יותר ולרוב היא העלולה להוביל לעיוורון .
המחלה מתחילה לרוב, בצורה היבשה בה מופיעים במקולה משקעים צהבהבים בעלי מרכיב שומני -חלבוני. הנקראים דרוזן. מרבית החולים נותרים במצב זה של המילה.
כ10% מהחולים אם אינם מאובחנים בזמן ואינם מטופלים, מתקדמים לצורה הרטובה, בה צומחים כלי דם חדשים ובלתי תקינים הנקראים כלי דם ניאווסקולריים. כלי דם אלה פורצים לתוך הרשתית. הם מתאפיינים בדליפה של דם מתוכם ובהרס אזורים ברשתית, דבר הגורם להצטלקות שמחליפה את רקמת הרשתית הבריאה.
התוצאה היא הפרעות וירידה בראייה ועיוות הראייה המרכזית.
במצבים המתקדמים, מצב זה עלול להחמיר בצורה בלתי הפיכה עד לכדי עיוורון.
יחד עם זאת, יש לזכור שבזכות הראיה ההיקפית, שאיננה נפגעת חולה נמ"ג אינו מתעוור לחלוטין.
מי נמצא בסיכון לפתח נמ"ג?
גורמי הסיכון הידועים להתפתחות המחלה הם:
- גיל מתקדם (מעל גיל 50) שכיחות גבוה יותר בקרב נשים
- חשיפה לחומרים מזהמים ועקב כך חשיפה גבוהה לרדיקליים חופשיים
- אורח חיים לא בריא: תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר
- עישון – מגביר את הסיכון ללקות במחלה פי 3 לעומת לא מעשנים!
- חשיפה בלתי מבוקרת לשמש ולקרינת UV
- מחלות מטבוליות: יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת
- היסטוריה משפחתית (גנטיקה): בקרובי משפחה מדרגה ראשונה: (ילדים להורים שחלו בנמ"ג או אחים, קיים סיכון פי 2-5 לפתח את המחלה ביחס לשאר האוכלוסייה.)
- עור ועיניים בהירים: המחלה נדירה יותר בקרב שחומי עור
חשיבות האבחון המוקדם:
יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם במטרה למנוע נזק בלתי הפיך לרשתית, ולמנוע את הדרדרות המחלה מהשלב היבש לרטוב.
אבחון המחלה נעשה במספר שלבים הכוללים:
אבחון עצמי:
כל אחד יכול לבדוק את עצמו בדיקה ראשונית ולראות אם יש חשד כלשהו להתפתחות המחלה או להחמרה שלה.
האדם שם לב שהוא אינו רואה כבעבר, עיניו קופצות או מרצדות אל מול מסך הטלוויזיה, מחשב, קריאה בספר וכדומה. כמו כן ניתן לבצע מבחן אמסלר:
באמצעות לוח מיוחד בשם אמסלר: המחולק למשבצות ובמרכזו נקודה. כאשר מסתכלים על הנקודה שעל גבי הלוח עם או בלי משקפי ראייה ועם כל בנפרד כאשר השנייה מכוסה, במרחק של כ 33 ס"מ. במידה והקווים נראים ישרים בכל המשבצות הראייה תקינה.
במידה והקווים גליים עקומים או חסרים יש לגשת בדחיפות לרופא עיניים.
אבחון רפואי מקצועי:
ייעשה על ידי רופא עיניים מומחה באמצעות בדיקה של קרקעית העין והרשתית ע"י אמצעי עזר, בחיפוש אחר ממצאים כמו: משקעי דרוזן, דימומים, בצקות ועוד.
כמו כן, צילום פלורוסצאין, צילום אינדוציאנין ירוק (ICG) , לבדיקה האם קיים דימום. ובדיקת OCT) Optical Coherence Tomography) אשר תראה מהי עובי הרשתית ומהו מידת הדימום.
האבחון כולל את זיהוי שלב המחלה ולכך חשיבות רבה בקביעת הטיפול המתאים.
מהו הטיפול בנמ"ג?
בסוג ה”יבש” מטרת הטיפול היא למנוע את הנזק של הרדיקלים החופשיים לתאים ברשתית ובכך למנוע מהמחלה להתקדם ולהפוך לצורה הרטובה.
הטיפול המקובל היום הוא נטילת תוסף תזונה המכיל פורמולה ייחודית של ויטמינים ומינרלים המומלצים מחקרית המכילה : ויטמין C, ויטמין E, אבץ, בטא קרוטן, ונחושת.
במחקר רב הקיף AREDS , שנערך ע”י The National Eye Institute, בארה"ב הוכח כי נטילה יומיומית של תוסף תזונה המכיל את הוויטמינים והמינרלים הנ"ל יעילה ומפחיתה בצורה משמעותית את הנזק הנגרם מהשתחררות הרדיקלים החופשיים הפוגעים ברקמת העין, הוויטמינים והמינרלים הללו פועלים כנוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים) ומנטרלים את פעילות הרדיקלים החופשיים . הטיפול מוריד ב-25% את התקדמות המחלה ל-5 שנים.
למחקר ה AREDS נעשה מחקר המשך AREDS-2 ובמחקר זה נוספה המלצה חדשה:
הוצאת β- CAROTEN מהפורמולה והכנסת קרטנואידים (לוטאין וזקסנטין) הנמצאים באופן טבעי
בזגוגית העין.
חשיבות רבה להצלחת הטיפול היא נטילה של ויטמינים ומינרלים בפורמולה ייעודית התואמת את המלצות המחקרים באופן מדויק.
בסוג ה"רטוב” מקובל לטפל ע"י צריבת כלי הדם המדממים בלייזר, טיפול זה נקרא Photodynamic Therapy.
כמו כן, מקובל גם טיפול בהזרקות לעיניים של תרופה המדכאה את הפרשת ה VEGF, (הורמון הגדילה) האחראי על התפתחות כלי דם אבנורמליים חדשים, הגורמים להרס הרשתית בסוג ה”רטוב” של המחלה.
לסיכום:
- נמ"ג או AMD היא מחלה כרונית: ניוון מוקולרי של הרשתית הקשור בגיל -עם סיכון להחמרה אף עד כדי עיוורון
- אבחון וטיפול מוקדמים הם קריטיים וחשובים למניעת נזק בלתי הפיך לראיה.
- חשיבות רבה יש למעקב מתמיד וקבוע אצל רופא עיניים למשך כל החיים.
- טיפול מוצלח ובזמן מונע מהמחלה להתדרדר ומאפשר שמירה על בריאות העיניים והראיה ומכאן גם על איכות החיים.
- מחקרים מוכיחים כי שילוב ויטמינים ואבץ לחולי AMD, עשוי להקטין את התקדמות המחלה ב -25% ובכך להקטין את הסיכוי לאבדן ראייה.