טחורים

שכיחות טחורים

טחורים הם מצב שכיח ביותר, במיוחד במדינות העולם המודרני. טחורים יכולים להופיע בכל גיל וההערכות מצביעות על כך שכ- 50% מבני ה- 50 ומעלה, סבלו או יסבלו לפחות פעם אחת מטחורים במהלך חייהם.

נשים וגברים סובלים מטחורים, אך נשים סובלות קצת יותר, ייתכן ובשל ההיריון והלידה היוצרים לחץ מוגבר על אזור הרקטום ופי הטבעת.

סוגי טחורים

טחורים יכולים להיות בגדלים שונים ומתחלקים לטחורים חיצוניים – מחוץ לפי הטבעת ולטחורים פנימיים – בתוך פי הטבעת.

טחורים חיצוניים מופיעים בקצה החיצוני של פי הטבעת. הם עטופים ברקמת עור רב שכבתית של פי הטבעת. רקמה זו היא עבה ועשירה בתאי עצב וזו הסיבה שטחורים אלו יותר כואבים ופחות מדממים. הם עלולים להיות מאוד מגרדים.

בטחורים חיצוניים יכול לקרות מצב של פקקת – היווצרות פתאומית של קריש דם בתוך הטחור. קריש הדם יכול לגרום לכאב חד, שעובר בד"כ אחרי כמה ימים.

טחורים פנימיים עטופים ברירית המעי הגס. מכיוון שמדובר בשכבה דקה ללא הרבה תאי עצב, טחורים אלה כואבים פחות ונוטים לדמם יותר.

לטחורים הפנימיים יש ארבע דרגות חומרה:

1. דרגה 1 – טחורים פנימיים לא מורגשים. שכיחים מאוד.
2. דרגה 2 – טחורים פנימיים גדולים יותר, אשר יוצאים בזמן יציאת הצואה מפי הטבעת אך נכנסים לבד ומיד פנימה.
3. דרגה 3 – טחורים שיוצאים בזמן היציאה אך לא נכנסים לבד. ניתן להכניסם פנימה בעזרת אצבע.
4. דרגה 4 – טחורים שיוצאים ונשארים באופן קבוע מחוץ לפי הטבעת. אינם נכנסים לבד ולא ניתן להכניסם בחזרה פנימה.

הכאבים בטחורים פנימיים מאפיינים בעיקר את השלב הרביעי.

מה מרגישים כשיש בעיות בטחורים?

התסמינים יכולים לכלול, בין היתר:

1. דם טרי שמופיע על הצואה, על גבי נייר הטואלט או באסלה לאחר היציאה.

לחץ המופעל על הטחור או חשיפתו לחבלה עקב הישמטותו, הם הגורמים לדימום זה. טחורים מדממים זה התסמין הנפוץ ביותר.

2. כאבים בפי הטבעת או חוסר נוחות סביב פי הטבעת.
3. גירוי או גרד בפי הטבעת. הטחורים הפנימיים עטופים ברירית המעי הגס. רירית זו, כאשר נשמטת אל מחוץ לפי הטבעת, מפרישה ריר על העור, ריר זה מביא לגירוי וגירוד.
4. נפיחות או בליטה סביב פי הטבעת (אלה עלולות להיות כואבות).
5. דליפת צואה.
6. מאמץ רב, כאב בזמן הטלת צואה ותחושה של התרוקנות לא מלאה.

מה הם הגורמים לבעיית טחורים:

הגורם העיקרי להיווצרות טחורים הוא לחץ מוגבר באזור. מה מביא לעליה בלחץ?

1. תזונה לקויה – מחוסר בסיבים תזונתיים ומים. אכילה מרובה של סוכרים.
2. עצירות ומאמץ בזמן יציאה.
3. הריון. לטחורים בהריון כמה סיבות:

• עצירות – זוהי תופעה שכיחה בהריון. הרחם כבד ולוחץ על המעיים. ישנה עליה בהורמון הפרוגסטרון המחליש את השרירים (ובהם שרירי פי הטבעת) ומאט את פעילות המעיים ובנוסף, תוסף הברזל שנשים נוטלות בזמן ההיריון עלול אף הוא להביא לעצירות. המאמץ הגדול ביציאה בזמן עצירות עלול לגרום לטחורים.
• עליה בנפח הדם והאטה בהחזר הורידי מביאים להתנפחות כלי דם העלולה לגרום לטחורים או דליות. בזמן ההיריון, נפח הדם עולה ב-40-50% על מנת לספק את דרישות העובר והגוף הגדל.
• עומס רב מופעל על הגוף וישנו לחץ של הרחם ושל העובר על כלי הדם של הרקטום ושל פי הטבעת ועל הורידים בפלג הגוף התחתון כמו למשל לחץ על הוריד הנבוב התחתון בזמן שכיבה על הגב.
• לחץ בלידה – במהלך הלידה והצירים הלחץ הנוצר על כלי הדם באזור עלול להביא להתפתחות של טחורים.

4. לחץ דם גבוה בווריד המנקז את הטחורים (וריד הכבד הפורטלי). הלחץ יכול להיגרם כתוצאה משחמת או צמקת הכבד (מצב מתקדם של מחלת כבד).
5. פעילות גופנית מאומצת (כמו למשל הרמת משקולות).
6. מצב של דחק נפשי (סטרס).
7. אי־ספיקת לב– הלב שואב בחזרה את הדם מהוורידים. במקרה בו הלב לא מצליח לשאוב את הדם, הלחץ בוורידים יעלה ויביא להתנפחות הוורידים בפי הטבעת שיהפכו לטחורים.
8. חוסר בפעילות גופנית ותנועה מגדיל את הסיכון לטחורים.
9. גיל: הסיכוי לסבול מטחורים עולה עם הגיל. (אם בגלל ירידה בטונוס השרירים, שינוי בחילוף החומרים המביא לעצירות או שימוש בתרופות).
10. תורשה- כ10 אחוזים מהאוכלוסייה נולדים עם נטייה לטחורים.
11. מאמץ שמגדיל את הלחץ התוך־בטני כמו למשל שיעול או הקאה.
12. עודף משקל – אנשים הסובלים מעודף משקל נוטים יותר לסבול מטחורים.

הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להימנע מטחורים. אז איך נעשה זאת?

1. דבר ראשון, הימנעות מעצירות וריכוך הצואה ע"י:

• שתיית נוזלים במידה מספקת
• תזונה נכונה: אכילת מאכלים עשירים בסיבים תזונתיים: מגוון פירות וירקות טריים, דגנים, אגוזים וגרעינים. (גם על מנת לרדת במשקל למי שסובל מעודף משקל וגם על מנת להביא ליציאות סדירות ורכות)
• להתפנות מיד כשמרגישים צורך ולא להתאפק. התאפקות מביאה לצואה קשה ויבשה יותר.
• במידת הצורך ניתן להשתמש במרככי צואה הנמכרים ללא מרשם רופא.

2. פעילות גופנית. פילאטיס, הליכה, יוגה, ריקוד. כל פעילות שמניעה את הגוף תהיה טובה.
3. הימנעות או הפחתה בצריכת מאכלים חריפים או עתירי סוכר והגבלת צריכת משקאות אלכוהוליים.
4. שמירה על היגיינה באזור פי הטבעת.
5. הימנעות ממאמץ בזמן היציאה ומישיבה ממושכת בשירותים.
6. הימנעות מתנוחות היוצרות לחץ מקומי על האגן, עמידה ממושכת או הרמת משאות כבדים
7. ירידה במשקל במידה וצריך.

אם לא הצלחנו להימנע מהטחורים, מה נוכל לעשות על מנת להקל?

קודם כל, חשוב לפנות לרופא המטפל בעקבות כל כאב או חוסר נוחות הנובעים מטחורים. דימום או ריר בצואה דורשים בירור רפואי מאחר והם עלולים להיות סימן לבעיות רפואיות אחרות.

בנוסף לשיטות למניעת הטחורים יש עוד כמה שיטות להקלה:

1. שהייה באמבט ישיבה מביאה להקלה משמעותית מאחר והיא מביאה להרפיה של השריר הטבעתי ולכן להקלה בלחץ על הטחור.
2. שימוש במגבונים או בבידה במקום שימוש בנייר טואלט.
3. הקלה באמצעות תחבושת קרה.

ישנם מוצרים רבים ללא צורך במרשם רופא (כמו למשל משחה לטחורים) אשר השימוש בהם יכול להקל על תסמיני הטחורים: כאבים, גרד וצריבה.

טיפול בטחורים

במידה ולא הצלחנו להקל על הטחורים, קיימים טיפולים כירורגיים שונים המיועדים לטפל בבעיה.

מטרת הטיפולים היא להקטין את הטחורים או להסיר את הרקמה הפגועה.

בין הטיפולים הקיימים ניתן למצוא:

• קשירה– קשירת גומייה גמישה סביב בסיס הטחורים בפי הטבעת. הגומייה חוסמת את זרימת הדם לטחורים וכך הם קטנים, מתנוונים ונעלמים תוך מספר ימים.
• הטרשה ( Sclerotherapy) – הזרקת תמיסה כימית לבסיס הטחורים בפי הטבעת הגורמת לחסימתם וניוונם וע"י כך להקטנת הטחורים.
• כריתת טחורים (Hemorrhoidectomy). במהלך ניתוח זה, כלי הדם הבעייתיים, נכרתים במלואם.
• צריבה– צריבת הטחורים באמצעות קרן לייזר או אינפרא אדום וכך חוסמים את זרימת הדם לטחורים.
• ריפוי בחשמל (Electrotherapy) – שריפת רקמת הטחורים באמצעות זרם חשמלי.
• הקפאה (Cryosurgery)– הקפאת הטחור בגז או בנוזל מקורר.
• כריתת טחורים (Hemorrhoidectomy). במהלך ניתוח זה, כלי הדם הבעייתיים, נכרתים במלואם.