leaf

אנמיה - סיבות, אבחון, טיפול

אנמיה היא שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: תכולה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים שיכולים לשאת את ההמוגלובין, מה שגורם לאספקה ירודה של חמצן לרקמות הגוף.

להמשך קריאה...
לצפייה במוצרי אנמיה

כיצד ברזל וחומצה פולית יכולים לסייע במצב של אנמיה?

אם אתם סובלים מתסמינים של אמניה בואו ללמוד איך תוסף ברזל וחומצה פולית יכולים להקל עליכם >>

ישנם מגוון מצבים ומחלות המובילים לאנמיה כגון אנמיה מחוסר ברזל, אנמיה מחוסר של ויטמינים שונים (B12,  חומצה פולית), אנמיה שעוברת בתורשה (אנמיה חרמשית, תלסמיה) ועוד…

אנמיה יכולה להיות זמנית או ארוכת טווח והיא יכולה לנוע בין קלה לחמורה7.

המידע המובא בהמשך מתייחס לאנמיה הנובעת מחוסר ברזל בלבד.

מהי אנמיה מחוסר ברזל?

אנמיה מחוסר ברזל הינה סוג נפוץ של אנמיה העשויה להופיע בכל גיל.

ברזל דרוש לייצור המוגלובין שהינו חלבון המעניק לתא דם אדום את צבעו ומאפשר לתא הדם האדום לשאת חמצן. כאשר קיים מחסור בברזל הגוף מתקשה לייצר כמות מספיקה של המוגלובין1. ההמוגלובין מכיל בתוכו אטום של ברזל שקושר אליו חמצן. תפקידו להעביר מולקולות של חמצן מהריאות אל רקמות הגוף ובחזרה ולפנות דו תחמוצת הפחמן מהגוף אל הריאות.

רמה נמוכה של המוגלובין בדם או חסר בתאי דם אדומים גורם לאספקה ירודה של חמצן לרקמות הגוף.

מהם התסמינים הנפוצים לאנמיה מחוסר ברזל?

אנמיה קלה בדרך כלל אינה מורגשת והיא באה לידי ביטוי רק בבדיקות דם, אך כאשר היא מחמירה הסימנים והתסמינים מתגברים . בין הסימנים והתסמינים של אנמיה: עייפות, חולשה, חיוורון, נשירת שיער מוגברת, ציפורניים שבירות, כאב ראש, כפות ידיים ורגליים קרות, עצבנות, קושי בריכוז ואף דופק מהיר וקוצר נשימה1.

בכל מקרה בו מופיעים תסמינים כאלו או אחרים יש להיוועץ ברופא המטפל.

מהן הסיבות האפשריות לאנמיה מחוסר ברזל1?

יכולות להיות סיבות שונות לאנמיה מחוסר ברזל. חשוב להיוועץ ברופא המטפל לברור מקיף לגבי סיבות המחלה.

בין הסיבות :

  • מצבים רפואיים המובילים לדימום ואיבוד דם –  מחסור בברזל עשוי להופיע במצבים של איבוד דם רב כתוצאה מדימומים כמו במקרה של פציעה, ניתוח, דימום וסתי מוגבר, דימום סמוי במערכת העיכול, סרטן קולורקטלי ועוד.
  • תזונה דלה בברזל החשוב ליצירת המוגלובין. דוגמאות למזון עשיר בברזל : בשר, ביצים, ירקות ועלים ירוקים(תרד, אספרגוס, ברוקולי), עדשים , טחינה, מזון מועשר בברזל ועוד.
  • בעיות בספיגת ברזל ברזל נספג לדם דרך המעי הדק. הפרעות במעיים כמו במחלת צליאק משפיעות על ספיגת הברזל. כמו כן, ניתוחים בריאטרים (קיצור קיבה) משפיעים על יכולת הגוף לספוג ברזל וחומרים נוספים ולרוב יש צורך בתוספת ברזל לאחר מכן.
  • הריון – אנמיה מחוסר ברזל הינה שכיחה אצל נשים בהריון וזאת משום שבהריון האם זקוקה ליותר ברזל בשל נפח הדם הגדל וגם כדי לספק את צרכי גדילת העובר.

מי נמצא בקבוצת הסיכון לאנמיה מחוסר ברזל?

בין האוכלוסיות הנמצאות בסיכון לאנמיה מחוסר ברזל :

  • תינוקות – משרד הבריאות ממליץ על נטילת תוסף ברזל מגיל ארבעה חודשים ועד גיל שנה וחצי6 (הנחיות עשויות להשתנות , יש להתעדכן מול הרופא/טיפת חלב).
  • ילדים ומתבגרים

אנמיה מחוסר תזונתי של ברזל שכיחה בקרב ילדים בישראל. לחוסר בברזל ישנה השפעה שלילית על התפתחות והתנהגות הילד. ההשפעה השלילית נחשבת משמעותית לטווח הקרוב אך בעיקר בלתי הפיכה בטווח הרחוק6.

  • קשישים – בגלל ירידה בכושר הספיגה.
  • מחלות שונות – אנשים הסובלים ממחלות כליה, מחלות כרוניות או אחרות.
  • נשים צעירות בגיל הפוריות הסובלות מדימום וסתי כבד.
  • נשים בהריון – משרד הבריאות ממליץ על נטילת תוסף ברזל מסוף החודש השלישי ועד שישה שבועות לאחר הלידה5 (זאת בנוסף לאכילת מזון עשיר בברזל מן החי והצומח) וזאת כדי למנוע אנמיה בהריון. בהנחיות משרד הבריאות5 מצוין כי ניתן לצרוך תוסף ברזל בהריון אשר מכיל שילוב של ברזל וחומצה פולית. אישה בהיריון זקוקה לכמות ברזל גדולה מהרגיל, מכיוון שנפח הדם שלה גדל וכן כדי לספק את צרכי העובר הגדל. כמו כן במהלך ההיריון נוצרים מאגרי הברזל הראשוניים של העובר אשר ישמשו אותו בחודשים הראשונים לחייו.
  • טבעוניים או צמחונים שאינם ניזונים ממזון מהחי.

כיצד בודקים אם קיים חוסר בברזל1?

לרוב, בירור אנמיה יתחיל בבדיקת דם פשוטה, על מנת לאשר או לשלול את המצבים הנפוצים.

בין המדדים שיבדקו בבדיקת הדם:

  • תאי דם אדומים (גודל, צבע וכמות) – באנמיה מחוסר ברזל כדוריות הדם האדומות קטנות יותר וחיוורות יותר בצבען.
  • המוגלובין (Hemoglobin) – החלבון הקושר את החמצן לכדוריות הדם האדומות ומעניק להן את צבען האדום
  • פריטין (Ferritin) – חלבון שעוזר לאחסן את הברזל בגוף. רמה נמוכה של פריטין עשויה להעיד על דילדול מאגרי הברזל בגוף.
  • המטוקריט (Hematocrit) – אחוז תאי הדם האדומים מתוך סך נפח הדם.

כיצד מטפלים באנמיה?

  • כאשר עולה חשד לאנמיה מחוסר בברזל יש לפנות לרופא המטפל לבדיקות ולייעוץ והתאמת טיפול רפואי מתאים. תכשירי ותוספי ברזל עשויים להיות רעילים בשימוש לא תקין.

*לפני שימוש במוצרים, יש לעיין בעלון המצורף למוצר. המידע אינו מחליף טיפול ומעקב רפואי.

יש להתייעץ עם רופא או רוקח לפני השימוש.

References:

  1. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/iron-deficiency anemia/symptoms-causes/syc-20355034
  2. https://www.who.int/elena/titles/guidance_summaries/daily_iron_pregnancy/en/
  3. https://www.webmd.com/a-to-z-guides/folic-acid-deficiency-anemia#1
  4. https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/before_pregnancy/FolicAcid/Pages/Folic_Acid_prevent_fetal_malformations.aspx
  5. https://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/during/Pages/proper_nutrition_during_pregnancy.aspx
  6. משרד הבריאות – חוזר ראש שירותי בריאות הציבור, "תדריך למניעת אנמיה מחוסר ברזל בתינוקות ובפעוטות" .18/12/2012. מספר חוזר 27/12 https://www.health.gov.il/hozer/bz27_2012.pdf
  7. https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/anemia/symptoms-causes/syc-20351360

    הנכם מוזמנים לשיחה ששווה לכם בריאות